לדף הבית  
חוות השומר חדשות אודות גלריות וקישורים מורשת רפול האדם

איש האדמה.

כמותה, עיקש, טומן בחובו זרעים של הבלתי נודע, מתחדש ומתגדל, מצמיח מאונו דורות חדשים, וכמותה עושה בתלמו - בשתיקה.

מאזין לרחשי לב, מפריד בין עיקר וטפל, דבק בבחירתו, רוחו איתנה.

המאבק היה תמצית חייו.על עץ שנחלש, על  ימי נוער רצופים נורא, על מלחמות אין סוף, על אובדן ושכול.

הרבה חבו לו. חבו לו את תהילתם, את עוז רוחם, את אומץ ליבו שהושיעם, את חייהם. את צנעתו שהייתה מקור כוחו ועל שלא ביקש שכר על עוז נפשו. ויותר מכל חבו לו את שתיקתו.

על שלא הטרידם בסיפורי עלילותיו. על שכבש בדמי את צער האובדן. על שנשא את כאבי פציעותיו ולא נתנם להסיטו מדרכו. על שהיה רמטכ"ל ישר-לב וגדול ביכולתו לשאת באחריות ובתוצאות. על שהיה לעם ישראל בשעותיו הקשות מכל - ולא תבע את כבודו מכותבי העתים.

היו שטעו לראות בצניעותו חספוס. היו שטעו לראות בשתיקתו רדידות. היו שראו בשנינותו המבקיעה באקראי, מקריות. רק אלה שהכירוהו  ידעו כי אלה היו מקור כוחו.

אולי יזמן הזמן לוחמים כמותו, חזקים כמותו ענוותנים כמותו. אולי עוד יקומו אנשי אדמה ומופת.  אך עובדה היא כי כל ימיו, בשדות תל עדשים ובשדה הקרב, באדמת הארץ ובאדמות זרים, בשלום ובעבודה, בקרב אנשים ולבד  - רק הים יכול היה לו לרפול.

רק הים הגדול, יכול היה לקחתו עימו מאיתנו בסערת נפש וכיליון.

מאת אילנה אדם

יה

חזרה >>
created by CyberServe כל הזכויות שמורות לעמותה להנצחת והנחלת מפעלות חייו של רפאל איתן (ע"ר) © 2007     
כתובת: תל עדשים, 19315  |  טלפון: 050-2008220   |  צור קשר